התחתנו ב 19.3.14, רצינו שני ילדים
חודשיים אחרי החתונה שמרית נכנסה להריון, כל הבדיקות היו תקינות עד שבשבוע ה 25 להריון עלה
בבדיקה חשד למום בעובר, לאחר חמישה שבועות של בדיקות והתייעצויות החלטנו בעצב להפסיק את
ההריון, ב – 4.12.14 שמרית ואני עברנו לידה שקטה של התינוק שלנו, ישראל בר זוהר.
שמרית יצאה לחופשת לידה ועברה תקופה מורכבת ועצובה, בחורף במושב תעוז בו גרנו, רגשות רבים מילאו
אותה, המרחק מהמשפחה והחברות הקשו עליה וגם אני לא הייתי שם מספיק בשבילה. נראה שמהתקופה
בה שמרית נמצאה באותם ימים התעוררה בגופה המחלה שתותיר לה שנתיים וחצי לחיות.
שלושה חודשים אחר כך נכנסנו להריון חדש, הריון שנראה היה שהולך טוב.
ב 3.12.15 נולד עומרי בבית החולים אסף הרופא, חזרתי מהעבודה יום לפני והלכתי לישון מוקדם כשאמרתי
לשמרית שמחר אני אבא וצריך כוחות בשביל זה, שמרית שעבדה כמורה בכיתות א-ב; צחקה והמשיכה
לעבוד על המחשב ולהכין תכנים לימים הקרובים.
בשעה 5:00 כשגשם כבד יורד בחוץ שמרית העירה אותי ואמרה שהמים ירדו ועכשיו אנחנו יוצאים לבית
חולים, תוך 15 דק' היינו ברכב, עוד 25 דק' נסיעה והגענו למיון יולדות בפתיחה מלאה …
בחדר הלידה הייתה החלפת משמרות ומיילדת עייפה שרצתה ללכת, העברנו את השעה הבאה כששמרית,
אני ועוד אחות שיוצאת ונכנסת נמצאים בחדר, ללא משככים וללא הכנות 364 ימים מאז הלידה הראשונה
ומסע של כמעט שנתיים הסתיים בשעה וחצי בחדר הלידה כשעומרי נולד במשקל 3.700 לקראת 7:30.