שעברה שנה המילים יוצאות. משום מה עד כה המילים סרבו לצאת.
עכשיו אני מבינה מה קורה פה בעצם. זה לא הסוף, אלא רק נגמר . צריך ללמוד לחיות עם מלאך. קבלנו מתנה למשך 31 שנים. בשבילנו זה מעט.
כרגע אנו לא רואים, אבל את נמצאת אתנו בכל מקום ובכל צעד שאנו עושים. לומדים לחיות עם העובדה שמעכשיו לא רואים.
כאשר קשה לי ורע לי הנחמה בזכרונות שיש מהילדות היפה שהיתה לנו. 3 אחים ו 2 הורים משפחה כל כך יפה ומלוכדת.
תמיד היינו אחת בשביל השניה וכך המשיך להיות.
חיי מוקדשים לילדיי ועומרי שהפך לחלק בלתי נפרד כאילו יש לנו אח חדש.
ברצוני לומר תודה על הכל מה שהיית בשביל הילדים שלי. (דודה. כך הם קראו לך).
לפעמים תפקדת כאמא עבורם והם למדו ממך הרבה.
ליאורי אפילו דומה לך יותר מיום ליום.
שאפשרת לי להיות במחיצתך כל זמן ורגע אתך אושר.
נפש תאומה שלי.
נזכור תמיד אהובה ונאהבת יפה וחכמה
אשת חנוך אמא הכי הכי מ ד ה י מ ה
איפה שהיית השארת חותם.
נוחי על משכבך בשלום
עם המלאכים ששומרים עלייך